משולשאמצעי תצוגה מספרים סיפור

מאת: מירי פלמ”ח

אתרי טבע, מוזיאונים, אתרי מורשת ומרכזי מבקרים מספרים סיפורים – סיפורים על אנשים, על הטבע, על התפתחות טכנולוגית ועוד. הסיפורים בנויים מאמצעי תצוגה שונים: קטעים כתובים – מכתבים וכתבי יד, ציטוטים, כתוביות הסבר; תמונות וקריקטורות; קטעי קול וסרטים; פסלים, חפצים ובימינו אלה גם חפצים המוצגים באופן דיגיטאלי. כשמדובר באתר טבע – האתר עצמו הוא המוצג.
אמצעי התצוגה הם אמצעי ההמסרה. האמצעים הללו והקשר ביניהם הם היוצרים את סיפורו של האתר.
כיצד יוצרים את הסיפור?
תפקידם של אנשי התכנון והחינוך במוזיאונים, לעזור למבקרים לראות את הסיפור, לדון בו,  לבקר אותו ולהסיק ממנו מסקנות. לכך אנו קוראים המסרה, וכפי שהגדיר זאת פרימן טילדן אבי ההמסרה: “המסרה היא פעילות חינוכית המיועדת לחשוף משמעויות ויחסי גומלין באמצעות חפצים מקוריים, על ידי חוויה מיד ראשונה ובעזרת המחשה באמצעי מדיה שונים, במקום להעביר עובדות גרידא” (“המסרת המורשת שלנו”, עמ’ 30). ישנן דרכים שונות להמסיר אתרי טבע ומורשת. אציג שתי דרכים הנמצאות בשני קצוות קשת ההמסרה: אחת, היא לספר למבקרים על המוצגים, בשעה שהקהל מאזין, והשניה, לתת למבקרים כלים להתבוננות בתצוגות וליצירת הסיפור בכוחות עצמם.

באפשרות הראשונה המבקר יוצא למסע מוגדר מראש בעזרת המדריך – המדריך יעמוד במרכז, יספר על מבנה התערוכה, יבחר את המוצגים המיוחדים ויסביר עליהם. המבקרים יהיו פסיביים או לכל היותר ישאלו שאלות. המסר יועבר על ידי המדריך וכל מבקר יֵצא עם אותו סיפור. המדריך יסכם את הביקור ויעביר את המסר המרכזי. לעיתים קרובות המדריך יציג בפני המבקרים את המוצגים או את התופעה, ולא יאפשר להם לספק את סקרנותם באמצעות התבוננות עצמית בחפצים אחרים.  באפשרות השנייה המדריך יזמין את המבקרים לסיור שלהם ויציע להם לברר  איזה סיפור התצוגה או האתר מספרים להם, לשאול שאלות שיעזרו להם לפענח את התצוגה, ולבחור  מוצגים שעוררו בהם ענין. כל מבקר ייצא עם תובנה עצמאית, ואולי גם שונה, ובאופן טבעי ייבחרו המבקרים את מה שקרוב לליבם. כפי שכתב פרימן טילדן : “כל המסרה שאינה מקשרת באופן כלשהו בין מה שמוצג או מתואר לבין משהו באישיות או בחוויה של המבקר תהיה עקרה מיסודה” (“המסרת המורשת שלנו”, עמ’ 31). הם יצרו את ה”אוצרות” שלהם, ילקטו חפצים במוחם, יעבדו את התובנות שלהם ויסיקו מסקנות אישיות. דיון משותף עם חברי הקבוצה או עם מדריך הקבוצה יאפשרו את הצגת הבחירות, בירור עמדות, הצפת רעיונות חדשים, הסקת מסקנות ודיון על המסקנות. 
דרך זו מתאימה לדבריו של מייקל גלן, ממסיר אירופי מנוסה: “אפשרו למבקרים למצוא את המשמעות המתאימה להם ולהגיע למסקנות משלהם” (“כיצד לרתק את המבקרים: מדריך להשגת המסרה מצויינת”, עמ’ 13).

לכל אחת משיטות ההדרכה הללו יתרונות וחסרונות. באפשרות הראשונה המדריך מרגיש בטוח ויודע בדיוק מה יקרה בכל שלב בהדרכה. יחד עם זאת, הדרכות אלו חוזרות על עצמן, ובכך גורמות למדריך לתחושת שחיקה. האפשרות השנייה מכילה בתוכה הרבה אי-וודאות, אך דרך זו מאפשרת גיוון בנושאי ההדרכה ומאתגרת את המדריך כאשר היא מובילה אותו אל הלא נודע.
 
כיצד מספרים אמצעי התצוגה סיפור פתוח המאפשר למבקרים למצוא בה את דרכם?
נראה שתי דוגמאות מתוך מוזיאונים שונים.


אנו – מוזיאון העם היהודי
אוצרת “אנו – מוזיאון העם היהודי” אורית שחם-גובר, מציעה לבקר במוזיאון ללא הדרכה. יש בו שפע של אמצעי תצוגה, והמבקר בתצוגה נדהם מהשפע ומהקולות הבוקעים מכל עבר. על פי הנעשה סביבו הוא מיד יבחין בנושאים שעליהם שמים דגש במוזיאון: סוגי המשפחות היהודיות בימינו; היהודים והיהודיות המוכשרים ביותר מרחבי העולם בתחומים שונים; התיאטרון היהודי על ההומור המיוחד – שמה שמאפיין אותו הוא ההומור העצמי; על החגים השונים והמנהגים; על כך שהעם היהודי הוגלה והתפזר לכל עבר ובכל זאת שמר על מנהגיו ועל הקשר לארץ  ועוד.  המגוון כל כך גדול  שאין באפשרות המבקרים להכיל את כולו, ואין אפשרות שכולם יראו אותם דברים. מבקרים שונים יימשכו לתצוגות בנושאים שונים, לאמצעי תצוגה שונים ויצאו עם סיפור שונה. 


צריף בן-גוריון – ביתו המקורי של דוד בן-גוריון בנגב
דוד בן-גוריון ביקש בצוואתו להשאיר את ביתו בקיבוץ שדה בוקר כפי שהיה בחייו. הבית מהווה ספר המספר על אישיותו, אורח חייו, סדרי העדיפויות שלו ותפיסת העולם שלו. כל פריט בבית מציג פן בחיי הזוג פולה ודוד בן-גוריון.
בביתו של בן-גוריון ניתן למצוא חפצים רבים הקשורים לתנ”ך. כל חפץ מספר פן אחר בהקשר זה: פסוקי תנ”ך בנושא  מדבר (על  כך שעיגן את ההתיישבות בנגב בתנ”ך), ארון הספרים היהודי  (על התעניינותו המעמיקה בתנ”ך ובספרים הקשורים אליו), ופסל משה רבינו (על ההתייחסות שלו לדמויות התנ”כיות כמו לחברים).
כמו כן, בביתו ניתן לראות את כל סמלי מדינת ישראל: מנורה המנגנת את התקווה, תצלום של סמל המדינה, העתק של מגילת העצמאות  ודגל ישראל. באפשרות ההמסרה הראשונה, בה המדריך במרכז,  המדריך יספר על המוצגים ועל הקשר בינם לבין דמותו של בן-גוריון. לעומת זאת,  באפשרות השנייה יגלו המבקרים בעצמם את ההקשרים, וימצאו סיפורים והקשרים חדשים, שאפילו המדריך לא חשב עליהם. כל זאת באמצעות  שאלות מנחות וליווי של המדריך. באפשרות הזאת המדריך איננו “מורה דרך” אלא “מלווה דרך”, המלווה את המבקרים במסלול הסיור. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 × four =

פס הפרדה
לוגויים של לקוחות

© 2021 המסרה – Interpret IL.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

© 2021 המסרה – Interpret IL.

Build - Shomrat Digital, Design - Halit Kalechman - Graphic Design studio