משולשהסיפור שלא מסופר

מאת: אייל מטרני

עובדות אלטרנטיביות וחצאי אמיתות הן חלק מהשיח הציבורי. אפשר בהחלט להשתמש במושגים הללו גם בהקשר של ניהול אתרי מורשת, כשבאים לבחון מהו הסיפור שאותו בוחרים להציג בפני המבקרים, והאם הסיפור הזה הוא “האמת, כל האמת ואך ורק האמת”.
לעיתים יש מחלוקות פנימיות בארגון המנהל לגבי הסיפור ה”נכון”. מחלוקת יכולה גם להתגלע בין קבוצות של מבקרים ואף בין החוקרים. זכותם של מבקרים היא לבקר ולהעניק פרשנות משלהם למציאות כפי שהם מבינים אותה, אך מה לגבי מקבלי ההחלטות? לדוגמה, האם נכון להבליט תקופה מסויימת מתוך רצף תקופות היסטוריות באתר ולהתעלם מתקופות אחרות? אם באתר נכללים סיפורים של שתי קבוצות – האם יש לספר רק אחד מהם או שמא קיימת מחויבות מקצועית להציג את שניהם? ואם מציגים את שני הסיפורים, באיזה אופן יש לעשות זאת – בעימות של טובים ורעים, בסיפור עובדתי יבש  או אולי בדרך אחרת?
מנהלי אתרים, אוצרים ואנשי מקצוע נוספים מנסים להציג באתר את המשמעות שבעיניהם היא החשובה אבל החלטותיהם מושפעות מגורמים שונים. גורם אחד הוא השפעתם של התרבות והחברה שהם חלק ממנה, הלכי הרוח, תפיסות וקונפליקטים. לשם המחשה, נתבונן במקרה מצדה. בראשית הציונות אימצו אנשיה את סיפור מצדה בדגש על האומץ וההקרבה הפטריוטיים של המתנגדים לרומיים, וגימדו את מוטיב ההתאבדות. לעומת זאת, כיום בוחרת רשות הטבע והגנים שלא להתעלם מהנושא ולדון בו בצורה מפורשת. מסיבה זו, הסרטון שבו צופים המבקרים לפני עלייתם לרכבל במצדה עוסק במקרה ההתאבדות ומסתיים בשאלה: מה אתם חושבים?
גורם נוסף המשפיע על בחירת הנרטיב של האתר הוא אינטרסים וסדר יום של המנהלים, אנשי המקצוע, המממנים, נותני החסות, הקבוצות החברתיות שהאתר נמצא בסביבתן ועוד. לעיתים מדובר בצורך, קיים או מדומה, לרצות את מזמיני העבודה, את מממניה ואת המבקרים ולהימנע מעימותים. גם היעדר רצון לעורר עימות עם מבקרים או בקרב המבקרים יכול להיות גורם להתעלמות מנרטיבים סותרים או לא נעימים. גורם אחר הוא הצורך להתמקד במספר מצומצם של תכנים מתוך השפע הקיים, כדי לא להלאות את המבקרים בפרטים.
 
בספרו “שקרים לרוחב אמריקה: במה אתרי המורשת שלנו שוגים” (Lies Across America: What Our Historic Sites Get Wrong, 1999) מדגים ג’יימס לואן (James Loewen) את השינויים שמתרחשים בארה”ב כתוצאה משינויים בתפישות עולם מקומיות. לואן טוען שבכל אתר היסטורי יש סיפורים שתי תקופות לפחות, וישלהכירן בניסיון להבין את המסר שמוצג או שאינו מוצג באתר. סיפור אחד מציג אירוע או אדם בהקשר מסוים. הסיפור השני הוא סיפור התקופה של הקמת האתר או שימורו. לפעמים, טוען לואן, קיים גם סיפור שלישי של תקופת הזנחה וונדליזם באתר, וגם כאן יש להכיר את הסיבות שהביאו למצב זה. הדימויים והשפה של האתרים שמנציחים אדם או אירוע (אנדרטה, קבר, פסל, שדה קרב) משקפים גישה ורעיונות של העת שבה הציבו אותם, בדרך כלל שנים רבות לאחר האירוע. לעיתים קרובות קשורים אתרי הנצחה לראייה היסטורית חד-ממדית המבטאת צרכים אידיאולוגיים של אותו הזמן ושל  סדר היום הפוליטי-חברתי בעת היווצרותם או שמירתם.
 
 לשיטתו של לואן, כדי להבין אתר הנצחה וזיכרון אסור רק לנתח מה הוא אומר וכיצד זה נראה כעת, אלא גם לתת את הדעת על השאלה מתי הוסר הלוט או מתי האתר נפתח לביקור. כדי להבין אתר כזה אנו צריכים לדעת מתי נוצרו דרכי ההמסרה ואיך הן מועברות – מה אומר המדריך או מה כתוב ומאויר על השלט, מה לא נאמר או נכתב, מדוע הסיפור סופר בצורה הזו, ומיהו קהל היעד שהוגדר לביקור או לתוכן שהוצג אז. לאחר שיש בידינו את התשובות לשאלות הללו חשוב לשאול כיצד היה הסיפור משתנה אם היינו מספרים אותו היום וכיצד הוא ישתנה בעתיד, מהי רוח הזמן וההקשרים להנצחה בנקודת זמן מסויימת. כחלק מ”ביקור חושב” וביקורתי באתר הנצחה צריכים המבקרים לשאול מה הייתה ההשקפה השולטת בתקופה שבה הוחלט על ההנצחה או שפותח האתר?

לואן מציג מספר שאלות ביקורתיות באתר הנצחה כדי לנסות להבין את רבדיו הסמויים.
1.     מתי נעשה המקום אתר היסטורי או מתי האתר החל להיות מוסדר לביקור? מה השוני בתפיסות לגביו ולגבי תכניו אז והיום?
2.     מי “נותן החסות” בפיתוח האתר לביקור? נציג של איזו קבוצה ומה השקפת עולמה של אותה קבוצה? מה היה מעמדם של חברי הקבוצה כשהאירוע קרה? מהם הצרכים האידיאולוגיים שלהם ומטרתם החברתית? מהם ערכיהם? מהו המניע של נותן החסות?
3.     מי הוא קהל היעד לאתר? מה האתר “שואל” אותו ו”מצפה” ממנו לחשוב או לעשות?
4.     האם נותן החסות מקבל תמיכה ממשלתית? באיזו רמה? מי שלט בממשלה באותו הזמן? איזה טיעון אידיאולוגי נוצל כדי לקבל הסכמה?
5.     אילו נקודות מבט משמעותיות לא נשמעו? מי נשאר מאחור? כיצד הסיפור שלו שונה? האם זו מחלוקת פוליטית, גזעית, מגדרית או דתית?
6.     האם יש מילים או סמלים בעייתיים (מעליבים, מפחיתים) הקיימים באתר שאנחנו או אחרים לא היינו משתמשים בהם היום?
7.     כיצד האתר מנוצל היום? האם טקסים מסורתיים ממשיכים להתקיים? הישנה התעלמות? מדוע?
8.     אילו מקורות היסטוריים של אירועים, אנשים או תקופת בנייה קיימים באתר?
9.     כיצד מתאים האתר לאתרים אחרים החולקים אותה תקופה או סיפור או נושא? אילו אנשים אחרים שחיו בזמן האירוע לא מונצחים? מדוע?
 
אז האם הסיפור הזה הוא “האמת, כל האמת ואך ורק האמת”? מהי החירות שמנהלי אתרים, אוצרים ואנשי תוכן יכולים ליטול לעצמם בבחירת הסיפור ומרכיביו? כיצד מצמצמים הטיות חברתיות? האם מגלים למבקרים במה בחרו האוצרים ובמה לא?
עבודת ההמסרה נמצאת בתווך שבין הצגת התמונה הכללית על כל רב-גוניותה ובין הצורך לתת למבקר סיפור רציף שאיננו עמוס בפרטים. כאן נדרשת אתיקה מקצועית בדבר האופן שבו יש להתייחס ולהציף גם את הסיפור שלא מסופר באתר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × three =

פס הפרדה
לוגויים של לקוחות

© 2022 המסרה – Interpret IL.

בניה - שמרת דיגיטל - מומחה מחשוב ואינטרנט, עיצוב - סטודיו לעיצוב הלית קלכמן

© 2022 המסרה – Interpret IL.

Build - Shomrat Digital, Design - Halit Kalechman - Graphic Design studio