למה ביום הצפרדע לא רואים צפרדע

אייל מיטרני

בתי גידול מימיים
לבתי גידול מימיים – אגמים, נחלים, ביצות ובריכות חורף, המוצפים כל השנה או באופן עונתי – נודעת חשיבות רבה, מפני שמימיהם מעצבים את הֶרְכב החי והצומח בתוכם ובסביבתם. הם פועלים כספוג טבעי, ויתרונם כפול: בחורף הם סופגים ומאחסנים עודפי גשם, ובכך מצמצמים את נפח השיטפונות במורד הנחלים, ובעונה היבשה הם משחררים בהדרגה מים מבתי הגידול הלחים, ובכך מקצרים את תקופת היובש. בבית הגידול המימי מתפתחות חברות האופייניות לאזורים מוצפים ולקרקעות רוויות: מיני ציפורים, יונקים, זוחלים, דו־חיים, דגים, חסרי חוליות וצמחים. לבתי הגידול הללו חשיבות רבה למגוון הטבעי, וגם לרווחת בני האדם, בכל העולם.
בתי הגידול המימיים רגישים מאוד לשינויים. מאז שנת 1900 נעלמו לפחות 64% מבתי הגידול הללו בעולם בגלל בינוי, הטיית המים, זיהום ועוד, ולכן רבים משוכניהם – למשל הדו־חיים – נתונים כיום בסכנת הכחדה. נוכחותה או היעלמותה של אוכלוסיית הדו־חיים, גדילתה או הצטמצמותה, מעידים על מצבה של המערכת האקולוגית כולה. לכן במעקב אחר יציבותם של בתי הגידול המימיים זוכה קבוצה זו של בעלי חיים לתשומת לב רבה.
בחורף 1971 נחתמה בעיר רמסר (Ramsar) שבאיראן אמנה בין־לאומית לשימור בתי הגידול המימיים. האמנה היא ביטוי למאמץ כלל־עולמי לשיתוף פעולה בשימור בתי הגידול הללו, ולניצול חכם של משאביהם. 2 בפברואר – יום חתימת האמנה – נקבע ליום שבו מציינים בעולם את "יום בתי הגידול המימיים הבין-לאומי", במטרה להעלות את מודעות הציבור לבתי גידול מימיים.

רשות הטבע והגנים
רשות הטבע והגנים היא סוכנות של ממשלת ישראל, והיא מופקדת על שני נושאים מרכזיים: ניהול שטחים מוגנים, שמורות טבע וגנים לאומיים, ושמירת טבע. הרשות עוסקת בקביעת מדיניות, מחקר, חוק ואכיפה, יישום אמנות בין־לאומיות בנושא שישראל חתומה עליהן, וחינוך.
במסגרת אחריותה, הרשות אמונה על שימור בתי גידול מימיים, אישושם ויצירה של חדשים. כך היא אחראית לא רק לשטחים, אלא גם לחי ולצומח בהם, ובעיקר לאלה הנמצאים בסכנת הכחדה – כמו כל סוגי הדו־חיים: צפרדע, אילנית, קרפדה, חַפָּרִית, טריטון וסלמנדרה. כל אלה מוגנים בחוק הישראלי, ואסור לפגוע בהם או ללכוד אותם.
כחלק מפעולתה של רשות הטבע והגנים היא מקיימת מדי שנה פעילויות המיועדות להכיר לישראלים נושאים שונים הקשורים בשמירת טבע, לקרב אותם אליהם ולדחוף לפעולה.

גן לאומי ירקון
גן לאומי ירקון משתרע על שטח של 4,000 דונם במרכז הארץ, בין פתח תקווה לראש העין. עד לפני כ־100 שנים היה אזור זה שוקק מים – נהר הירקון, נביעותיו, וביצות. כיום נותרו בשטח הגן הלאומי אגם קטן, בריכות עם מיני דגים וצמחים בסכנת הכחדה, ביצות ובריכות חורף עונתיות.

יום הצפרדע
כחלק מפעולות החינוך בנושאי שימור בתי גידול מימיים והחי והצומח בהם, צוות גן לאומי ירקון מקיים כבר 15 שנים פעילות המכונה "יום הצפרדע", ומטרתה להכיר ולהבין את חשיבות ההגנה על בתי גידול מימיים והשמירה על החי והצומח. הפעילות מתמקדת בעיקר, אך לא רק, בבעל החיים החביב והמוכר מהאגדות (וקצת מהחיים) – הצפרדע, כנציג של מיני הדו־חיים. הפעילות מתקיימת בשבת הקרובה ביותר למועד החתימה על אמנת רמסר (2 בפברואר), ומדי שנה משתתפים בה בין 3,000 ל־5,000 מבקרים.
הפעילות מגוונת, ויש בה תחנות רבות. התחנות מתמקדות בעיקר בצפרדעים, אך גם בדו־חיים אחרים. הן מציעות סרטונים, הרצאות, משחקים, סדנאות יצירה, הדרכות ליד בריכת החורף ותצפיות.
למעשה, בכל הפעילויות המגוונות המבקרים אינם זוכים לראות דו־חיים. בהחלטה מודעת זו של מארגני האירוע יש משום אמירה ברורה למבקרים: "תוכלו להכיר את הדו־חיים, להבין מה פוגע בהם ואיך נוכל לשמור עליהם, אבל… לא תוכלו לראות אותם. זאת משום שהם מוגדרים בחוק הישראלי כ'ערך טבע מוגן' ולא נפגע בהם – גם לא עבור פעילות חינוכית זו. ההמחשות, ההדמיות, הסיפורים והתחליפים האחרים ילמדו ויענגו אתכם, בלי לפגוע בבעל החיים עצמו".
דוגמאות להמחשות ביום זה הן מכלי טרריום (מכלי זכוכית מלאים חול) ובהם דגמים של הדו־חיים, המאפשרים היכרות עימם; שחקנים המספרים על הצפרדעים; משחק "סולמות וחבלים" מסומן בדשא, ובו הסולמות מייצגים מצבים טובים לצפרדע, ואילו החבלים מייצגים מצבים הפוגעים בה. עוד מוצע למבקרים ליצור כרזות וסלוגנים להגנה על הצפרדע. ליד בריכת החורף מתבצעת תצפית מודרכת, מושמעים קולות קרקור ונערך משחק קפיצות תחרותי. בסיום האירוע מתקיים טקס ובו המבקרים שותפים להעתקת ביצי דו־חיים שהועברו ממקומות פגיעים לאגם שבאפק או לבריכת החורף.
אני סבור שהיעדרותם של בעלי החיים עצמם מהפעילות החינוכית העוסקת בהם מעבירה מסר חזק בדבר חשיבות השמירה עליהם.