אילו ציפורים היו דוברות כבני אדם

אגמון 1

אגמון 2

אגמון 3

אגמון 4

אגמון 5

סיכום סיור באגמון החולה – 24.11.2021

נכתב על ידי: ד"ר שרה קליין

ביום רביעי 24.11.2021 נפגשנו לסיור מאחורי ולפני הקלעים של המסרה במרכז המבקרים באגמון החולה.

בבואנו התרשמנו והתפעלנו מן המבנה המרהיב של מרכז המבקרים. את פנינו קיבל בשמחה מנהל האגמון, מר מעוז בראון, שאף הכין לנו קפה וכיבוד נאה.

התכנסנו בחדר הרצאות המאובזר בציוד דיגיטלי חדשני ללימוד קבוצתי, דיונים וסדנאות. החדר מעוטר בתמונות צילומים של ציפורים לאורך הקיר המעוגל. מהרגעים הראשונים היתה בקרב המבקרים אווירה של סקרנות ורצון לשמוע וללמוד על אגמון החולה, ובמיוחד על מרכז המבקרים החדש. כמו כן היתה פתיחות הדדית לפיתוח תובנות לגבי החזון, ההמסרה, והתפעול של מרכז המבקרים,כבבואה של האתר כולו.

קיבלנו סקירה קצרה מפי המנהל, על ההיסטוריה של עמק החולה: הביצות, הייבוש וההצפה מחדש. למדנו על מיקומו הגיאוגרפי של אגמון החולה יחד עם שמורת החולה, ומרכזיותם בציר הנדידה של העופות מעל ארץ ישראל. הוצגה בפנינו המורכבות הרבה של האזור מהבחינות הבאות: אקלימית – המיקרו אקלים השורר בו, המאפשר מקום מחיה למגוון רחב של בעלי חיים וצמחים; חינוכית – פוטנציאל עצום לחינוך לאהבת הארץ ולשמירת הטבע; תיירותית – המקום מהווה מוקד משיכה לתיירים (בשלב ראשון, תיירות פנימית, עם פוטנציאל לתיירות חוץ); כלכלית – תעסוקה לתושבי העמק והסביבה; חקלאית (כולל אופי הקרקעות) – האדמות מעובדות על ידי קיבוצים ומושבים בעמק. אכן, לכמה גופים ציבוריים יש זיקה במידה זו או אחרת לניהול האתר: קק"ל , שעל חלקה שמענו מפי הצפר הראשי של קק"ל, מר ירון צ'רקה, האגודה החקלאית של משקי האזור, חברה מנהלת שהקימה את מרכז המבקרים, ועוד. זהו הרקע לאתגרים הקיימים בהפעלת האתר, ובראשו – מרכז המבקרים שנחנך בשנת 2019.

בהמשך, קיבלנו סקירה מקצועית נרחבת אודות המרכז, מפי מנהלת התוכן של מרכז המבקרים, גב' ענבר שלומית רובין: מקומו וחשיבותו של מרכז המבקרים באגמון החולה כנקודת פתיחה המכנסת את קהל המבקרים, מחד, ומאידך, קוראת להם לצאת אל מרחבי האגמון לצפות ב'דבר האמיתי', שהוא העופות ובעלי החיים האחרים והצמחים החיים במרחבי השמורה; עיצוב התכנים הדינמי, המלווה בדילמות וה'מתח' המובנה שבין ההיבטים השונים של האתר: החקלאות, התיירות, החינוך, התרבות, וכן, גם הדאגה לעגורים הרעבים.

חלקו השני של הביקור יועד לסיור מודרך במרכז המבקרים, שעיצובו הפנימי מבוסס כולו על חומרים טבעיים, בעיקר עץ (למשל, הדלפקים וספסלי המנוחה הצבעוניים). במהלך הסיור צפינו במיצג האורקולי המרשים והמסקרן, המצוי במרכז אולם הכניסה הגדול, התנסינו בפעילויות לימודיות אינטראקטיביות אודות ציפורים המתאימות בעיקר לילדים; התרשמנו מהמיצג האינטראקטיבי אודות קק"ל, וכן מסדנה ייחודית ליצירת קישוטים ואביזרים שונים מחומרים צמחיים כמו זרעים, בלוטים, עלים מיובשים וכיו"ב; התנסינו במתקני ה-aviar, שבו נכנסנו למציאות רבודה באמצעות הרכבת משקפי תלת-ממד (בשכיבה ו/או בישיבה). וכך יכולנו לחוש כלהקת עגורים העפה בשמי עמק החולה. זו חוויה מיוחדת במינה, המאפשרת לראות את יפי העמק ממעוף ציפור, תרתי משמע. לסיום חלק זה, צפינו מהמרפסת אל השדות ואל השטח שבו נקבצו עגורים, וכן שהינו בחנות של מרכז המבקרים המהווה חלק בלתי נפרד ממנו עם מסרים חינוכיים של שמירה ודאגה לקיומן של הציפורים, כלומר, 'לקחת את המסר הביתה'.

ניכר שהושקעה מחשבה רבה בכל חלק של המרכז, כך שניתן למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, בעיקר מבחינה חינוכית.

לסיום, התכנסנו לדיון ולשיתוף תובנות מהמפגש. במשוב הובעה התפעלות מהמבנה הארכיטקטוני של מרכז המבקרים, ומהפוטנציאל הרב המצוי בו (כולל אודיטוריום שבו מוקרנים סרטים, ובו לא הספקנו לבקר). המשתתפים התייחסו למטרות שניצבו בפני מפתחי התוכן והמעצבים, בהגעה לקהלים שונים, כמו תלמידי בתי הספר, ובפיתוח הסקרנות לצפות בציפורים וללמוד אודותיהן. דנו בשאלה האם המרכז הוא נקודת פתיחה ויציאה לאגמון, או אולי נקודת סיום מרכזת? כמו כן הועלו היבטים פרקטיים, למשל: הקשיים בהכוונת המבקרים, בעיקר בימים עמוסים; הצורך להקל בהתמצאות באולם המרכזי, באמצעות הכוונה, הדרכה או שילוט, במיוחד בכניסה. היתה גם התייחסות קונקרטית להיבטים עיצוביים של השילוט ועוצמת ההארה במרכז.

בדיון המשוב הובהר האתגר שבהמסרה במרכז המבקרים: כיצד להציג את המורכבות הרבה הקיימת באגמון החולה? ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל חזר וחידד את העובדה שמרכז המבקרים קיים רק שנתיים, והוא נמצא בתהליך דינמי של למידה, פיתוח ושיפורים תמידיים, עם שלל תכניות לשינוי ופיתוח המקום סביב המרכז.

לסיום, 'קינחנו' בסיור בגן הבוטאני של האגמון. הסיור היה בהדרכתה המקצועית והסבלנית של מנהלת התוכן. ניכר שמושקעת חשיבה מתמדת על ההמסרה  בגן הבוטאני, כמו גם ביתר המתחמים באגמון.

 יצאנו עם 'טעם של עוד'. ללא ספק נהיה שגרירים טובים של האתר, כך שתעלה המודעות בקרב הציבור להגיע ולבקר בו מתוך הנאה והתפעלות, והבנת החשיבות של המקום בחינוך למען שמירת המגוון הביולוגי בארץ ישראל.