תאריך:
Date:
8 מאי, 2020 | י"ד -י"ז באייר תש"ףמיקום:
Location:
Onlineבהובלת:
Interpret EuropeInstructed by:
Interpret Europeהארגון Interpret Europe הוא ארגון מוביל בנושא ההמסרה באירופה. הארגון מקיים מדי שנה כנס המתייחס לנושא מרכזי נבחר. הזנה, הנושא הנבחר הוא טיפוח קהילות בתחום המורשת.
הכנס אמור היה להתקיים באסטוניה, אך בגלל מגפת הקורונה הכנס התקיים אונליין. נשמעו הרצאות מפי דמויות מפתח בתחום ההמסרה, סדנאות ופאנלים.
הנושאים המרכזיים שהודגשו בכנס:
המסרה ומשמעות
המסרה = יצירת משמעות, ולא העברת מסרים.
המסרה באתרים ובתיירות היא יצירת משמעות עבור המבקר באמצעות חוויות משמעותיות. כדי ליצור חוויה משמעותית יש להתבונן בהיררכית הצרכים של מסלאו ברמות הגבוהות. רוב ההתנסויות באתרים ובתיירות נעצרות בשלב הנוח או המהנה, ולא מתקדמות לשלב המשמעותי. בפועל, ההמסרה נבחנת ביכולת המעבר מרמת הערכים לרמה של מטרות ניהוליות וביצועים. כדי ליצור המסרה איכותית יש: להציע דרכים ליצירת משמעות, להפוך תופעות להתנסויות וחוויות, לעורר הדהוד והשתתפות, לעודד הכללת מרכיבי מורשת רבים.
שיתוף הקהילה
הכנס היה בדגש על מעורבות קהילתית בהמסרה ובהנחלת המורשת. הנושא נגזר ממגמה מוצהרת של UNESCO לחשיבות המורשת בזכויות האדם ובדמוקרטיה. התכניות נעשות בהתאמה לעקרונות הלמידה של UNESCO.
קיימות שתי גישות בשיתוף הקהילה:
- הגישה המחקרית – עושים סקר או מחקר על הצרכים ותחומי העניין של הקהילה ואחר כך בונים תערוכה.
- הגישה ההשתתפותית – מצרפים לצוות הפיתוח אנשים מהקהילה.
תוארו מקרים של שיתוף הקהילה בתכנון תערוכה במוזיאון או בחיי המוזיאון. תהליכים עם הקהילה הם ארוכים יותר, לוקחים זמן ומצריכים תהליך פיתוח ממושך. יחד עם זאת, על פי רוב האתגרים הם לאו דווקא בעבודה עם הקהילה, אלא מכשולים ביורוקרטיים של משקיעים או של רשויות שרוצים תוצר מהיר, ולא מבינים בחשיבות שיתוף הקהילה והתהליך.
הגישה ההשתתפותית (Nina Simon) מתארת יצירת משמעות על ידי האנשים ולא עבורם. שינוי גישה מהעברת ידע על ידי מומחים לסיוע והנחיה בפיתוח ידע או בהנגשתו. זהו בעצם שינוי גישה ביחס לשאלה אצל מי הכוח: האם הכוח נמצא אצל קובעי המדיניות או דווקא אצל המשתתפים/ מבקרים/ משתמשים. במקום לעבוד עבור הקהילה, לעבוד איתם (BY) ובשבילם (FOR).
להשקיע פחות בתערוכות ובמבנה, ויותר בקהילה. ההשקעה יוצרת הגדלת תקציב, צוות ומספר מבקרים.
אפקט הקורונה
הקורונה פגעה קשות באתרים ובתחום התיירות בכל העולם. ישנן מדינות רבות שהתחילו בפתיחה מחודשת, אך לרבות אחרות עדיין אין צפי לפתיחה (ביניהן בריטניה, איטליה, סרביה). אתרים רבים עברו ליצירת קשר עם הקהל בפלטפורמות אונליין, וכך גם הגיעו לקהלים שבדרך כלל לא מגיעים לאתר או למוזיאון. אנשי מוזיאונים ציינו כי הטרפיק באתרי האינטרנט היה גדול בהרבה (כ-170%) והוובינרים גדולים בהרבה מהרגיל.
הוצג סקר של (NEMO (Network of European Museum Organizations על מוזיאונים תחת הקורונה (961 מוזיאונים מ-48 ארצות) – התמודדות כלכלית, תכנים דיגיטליים ועוד.
שילוב טכנולוגיה
בעקבות משבר הקורונה, נושא הדיגיטציה במוזיאונים נכח מאוד בשיח. הוצגו דעות לכאן ולכאן, חלקן לטובת החוויה המוחשית והאותנטית על פני הדיגיטציה וחלקן לרובד הנוסף אותו אפשר ליצור באמצעים דיגיטליים. רבים טענו שבעקבות הקורונה נהיה רוויים בטכנולוגיה, ולכן נהיה צמאים למפגש האנושי והממשי.
הוצגו כמה דוגמאות מעניינות לדיגיטציה:
e-ticket במוזיאון הלאומי באסטוניה – בכניסה כל מבקר מקבל כרטיס לפי השפה שלו. כשמקרבים את הכרטיס למוצג או למסך, מתקבל ההסבר בשפה של הכרטיס.
מדריכים רובוטיים במוזיאוני ה-Smithsonian
אבחנה בין תכנים בפלטפורמה דיגיטלית – סרטוני וידאו באתר, בלוג, פייסבוק – לבין מוצגים דיגיטליים במוזיאון ואינטליגנציה מלאכותית AI.
המסרה בשטחים הפתוחים
IE עוסק בעיקר במוזיאונים ובאתרים ופחות בשטחים הפתוחים. אין קבוצה ייעודית בתוך IE של המסרה בטבע., למרות שאנשי השטח הביעו צורך. השטחים הפתוחים כרגע פחות בפוקוס של EU, אך המסרה טובה חייבת לקחת בחשבון את הסביבה ואת הקשר שלנו לסביבה.