סיור במוזיאון יד מרדכי

יד מרדכי 2

יד מרדכי 3

יד מרדכי 5

יד מרדכי 1

יד-מרדכי-7

אנילביץ

נכתב על ידי דורית וולוניץ', יו"ר איגוד מוזיאוני הטבע העולמי, לשעבר ראש איגוד המוזיאונים ואיקו"ם ישראל

ביום רביעי שעבר י"ט באב 28.7.21 התארחנו במוזיאון "משואה לתקומה" בקיבוץ יד מרדכי. תודה רבה למארחים שלנו על הביקור המרתק: יעל שטאובר מנכלי"ת המוזיאון, וורד שהינה ילידת יד מרדכי וגרה גם היום בקיבוץ, הייתה בעבר מנהלת המוזיאון והיום היא האוצרת שלו . את הסיור הדריכה ורד.

כפתיחה קבלנו סקירה היסטורית על הקמת המוזיאון, על הבחירה להקים אותו בקיבוץ, על בחירת המיקום עבורו ועל תהליך התכנון האדריכלי.

מאחר וקיבוץ יד מרדכי שייך לתנועת השומר הצעיר, ומרדכי אנילביץ' היה חבר בתנועה זו, תנועת השומר הצעיר פנתה לקיבוץ בבקשה להקים בו אנדרטה לזיכרו של אנילביץ'. נתן רפופורט שנבחר לפסל את האנדרטה בילה בקיבוץ מספר חדשים, ואז הציע להעמיד את פסלו של אנילביץ לצד מגדל המים המחורר מכדורי הצבא המצרי ממלחמת העצמאות. בהמשך, אבא קובנר יזם את ייסוד המוזיאון, והוחלט למקם אותו על גבעה בקיבוץ המשקיפה על הקיבוץ ואל האנדרטה של אנילביץ' (כיום כבר לא ניתן להשקיף עקב ריבוי צמחייה).

המוטיב שנבחר עבור המוזיאון היה משואה לתקומה.

המוזיאון עבר במשך השנים כמה תהליכים של התחדשות, בעיקר החלק שעוסק בשואה. חלק התקומה כמעט ולא השתנה במהלך השנים.

אל חלק השואה של המוזיאון יורדים כמו אל בונקר תת קרקעי. בסיפור השואה הוחלט להתמקד ביהדות פולין ובעיקר, בעיר וורשה: בחיי הקהילה לפני מלחמת העולם השנייה, בפלישת הגרמנים, הגטו, במרד ובהשמדה. ורד וגם יעל שיתפו אותנו בשינויים שנערכים בתצוגה והשיקולים המתלווים לכך, כמו שינוי מיקום מיצג הקרון או שדרוג מודל הגטו היהודי בוורשה בשילוב דיגיטציה מעודכנת. האזור האחרון בתצוגת השואה מיועד לתערוכות מתחלפות והוא נמצא כרגע בשלבי תכנון מחדש.

תצוגת התקומה העוסקת בעיקר בקרבות מלחמת תש"ח נשארה כמעט ללא שינוי, ויש רצון עז לעדכן את החלק הזה של המוזיאון. באולם הכניסה למוזיאון נמצא דגם של הקיבוץ שבא להדגים את קרבות מלחמת השחרור. הדגם המוצג כיום הוא חדש יחסית.

בסוף הסיור התכנסנו לשיחת סיכום, כל אחת ואחד הציגו את החוויה האישית שלהם מן הביקור, הנושאים שעלו לדיון היו: מקומם של מוצגים ופריטי אוסף בבניית חווית המבקר, הצורך והאופן של שילוב דיגיטציה ואינטראקטיביות בתצוגות, כיצד באה לידי ביטוי העובדה שחלק ניכר מן המבקרים בקבוצות הם בעצם קהל שהבחירה לבקר במקום נקבעה עבורם בידי אחרים, האם כל ביקור במוזיאון צריך להיות מלווה בהדרכה, ואם כן מה צריך להיות אופייה: העברת ידע, ניהול דיאלוג, דיון בדילמות? וכיצד לבנות סיור ללא הדרכה שיצור חוויית מבקר אליה שואפים אנשי המוזיאון. אל הדיון הצטרף גם מנהל מחלקת ההדרכה של המוזיאון שסיפר על ההדרכות השונות סביב נושאים מובילים, המשלבות דיאלוג ודיון בדילמות הן בתקופת השואה והן במלחמת העצמאות.