סיור בספארי: המסרה בקולות אינפרה ואולטרה סוניים

ביום רביעי כ”ג באייר 5.5.21 נפגשנו, למרות החום, לסיור מאחורי הקלעים של ההמסרה בספארי.

כבר בקופות קיבלנו מהקופאי פתק שהכינה לנו ניב נודלמן, מנהלת מחלקת החינוך בספארי, ובו הנחיות לתצפית באזור השטח הפתוח הכוללת שימוש בכל החושים.

לאחר שהתכנסנו, התיישבנו באחת מסככות הגן, ושיתפנו בתחושות ובמחשבות שלנו מהתצפית בחיות בשטח הפתוח. ניב ויותם בר, ביולוג ימי ורכז תוכן בספארי, סיפרו לנו על הדילמות של המסרה בספארי. דילמות הנובעות מהקונפליקט המובנה בכל גן חיות, החינוך לשמירת טבע בסביבה בה בעלי החיים בשבי והרצון לעודד גיבוש עמדה אל מול עולם החי במקום הנשלט על ידי האדם. פער הבא לידי ביטוי בתחושות שלנו, ועולה כמעט בכל הדרכה בגן.

מהרגעים הראשונים נוצרה אווירה של אמון ובטחון בקבוצה, ומוכנות להחזיק את אותה מורכבות.

התנסינו במספר עזרי הדרכה בתצוגת הבבונים והגורילות, וניתחנו אילו תחושות ומשמעויות הם יוצרים בנו. לדוגמה, מה אנחנו מרגישים כשאנו מסתכלים על בבון המתבונן בעצמו במראה? מה מעוררת בנו הגורילה ההולכת ממקום למקום מבלי להיפרד מה”שמיכה” שלה? מהו המקום של הפרשנות שלנו להתנהגויות של בעלי החיים, ואיפה נכנסות העובדות המדעיות לפרשנות הזו?

ראינו סביבות מעוצבות ברמת “הינדוס” שונה: שטח פתוח, אזור מחיה מרווח ומעוצב, ואזור מחיה פראי.

פגשנו במטפלת בעלי החיים, סוכיינה, שערכה אימון לטיגריס. למדנו על ההבדל בין אילוף לאימון, ועל היתרונות של האימון בהפחתת הסטרס של בעלי החיים ולטיפול היומיומי בבעלי החיים. ביטוי של אותה מורכבות בנושא גני החיות קרמה עור וגידים כאשר שמחנו לגלות שהטיגריס בוחר שלא להגיע לאימון, אך בכל זאת התרגשנו לראותו כשכבר כן הגיע.

לסיום, התכנסנו לדיון ולשיתוף תובנות מהמפגש. במשוב עלתה החשיבות בפתיחות ושיח הדדי בכל מפגש עם קהל, ביכולת שלנו כמחנכים להקשיב לקבוצה שמולנו, גם למילים וגם לדינמיקה. הועלו שאלו  לגבי המסר – האם הוא יכול להשאר שאלה? האם אנחנו צריכים לתת עליו תשובה? האם עצם המורכבות בקיומו של גן החיות יכול להיות המסר? עלו שאלות לגבי שמירת טבע והתיווך של מסרים מסוג זה וכיצד ניתן (אם בכלל) להעביר מסרים מורכבים ללא הדרכה, בעזרת שילוט או מתקנים. לצד התיאורים ה’טכניים’ של הסיור, כולנו העדנו על העוצמה שבמפגש בתוך הקבוצה שהיה נוכח לאורך כל הסיור. המפגש בתוך הקבוצה, מפגש של עצמנו עם תחושותינו ומחשבותינו, עם רצוננו להישאר ורצוננו לעזוב, ועם מגוון הרעיונות של כיצד לתרום ולפעול, על מנת לסגור את הפער הרגשי והערכי שבין התנהלות האדם אל מול בעלי החיים, ובין האופן שבו הוא נחווה על ידי הציבור.
ראינו כיצד, גם ללא ידע, ואולי אפילו בזכות היעדר הידע, נוכל להכיר את מה ומי שנמצא מולנו.

אם לסיים באחד המסרים שהדהדו לאורך המפגש – אחד האתגרים הגדולים בספארי, הוא כיצד להעניק לכל הצדדים המעורבים במפגש – בעל החיים, המבקרים, וצוות הספארי גם כן – את הבחירה והשליטה, כך שאפילו מפגש חד-פעמי יהיה משמעותי, וימשיך להדהד גם לאחר עזיבת המבקרים את המקום עצמו.