רואים רחוק רואים שקוף: בניית תוכנית אב לאתר מורשת

אדר' ליאורה בארי

אתרי המורשת הפזורים ברחבי הארץ מזמנים חוויית ביקור מרגשת, היות שהם נוגעים בסיפור של כל אחד ואחת מאיתנו. הסיפור המתעורר לחיים מועצם ובא לידי ביטוי בשרידים האותנטיים והמשוחזרים של מבנים היסטוריים באתרי המורשת. אלה מעידים על אישים שחיו ועל אירועים שהתחוללו במקום, ועיצבו את פני המדינה בעת החדשה.

המדינה – באמצעות מוסדות שונים ובהם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים הלאומיים, והמועצה לשימור אתרים – היא שאחראית להגן על אתרים אלו מחד גיסא, ולפתח אותם מאידך גיסא, במטרה להנגיש לציבור הרחב בישראל את הערכים הגלומים בהם ואת הסיפור שהם מספרים.

בשנים האחרונות, ובייחוד מאז כינונה של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה בשנת 2010 (כיום משרד מורשת עומד בפני עצמו), מושם דגש על המסרת הסיפור הלאומי באמצעות חוויות ביקור מגוונות ומהנות באתרי המורשת. התקציבים המושקעים בהגנה הסטטוטורית, השימור ההנדסי, פיתוח התכנים באתרי הביקור, ועידוד המבקרים – כל אלה מניבים פירות, וניכרת עלייה משמעותית במספר המבקרים באתרי המורשת בישראל.

גיבוש תוכנית אב לאתר מורשת היא צעד בסיסי חשוב בהתוויית המדיניות לפיתוח העתידי באתר, לשם שיפור חוויית הביקור בו. היות שמטרת התוכנית היא לשרת את החזון והמטרות של האתר, יש להתחיל בניסוחם ובהגדרתם, בהובלת הנהלת האתר, אנשי תוכן ואנשי מקצוע נוספים.

בשנים האחרונות אני מלווה את האתרים שמנהלת המועצה לשימור אתרים בגיבוש תוכנית אב המותאמת לצורכי האתר, ואשר ממנה נגזרים "סלי פרויקטים" לביצוע. במאמר קצר זה אבקש להביא תובנות מן התהליך, ובהזדמנות זו אף להודות למנהלי האתרים, לאלעד בצלאלי, ולצוותי התכנון השותפים עימי במהלך.

אפיון מוביל תכנון

תוכנית אב היא במהותה תוכנית כוללנית. היא מתייחסת למגוון היבטים המשפיעים על חוויית הביקור באתר: החל במיקומו ובנגישות שלו, עבור במצב ההשתמרות שלו ובסיפור שהוא בא לספר, וכלה באופי ההמסרה הקיימת בו. להכנת התוכנית שותפים רבים ויועצים המצטרפים לתהליך בשלבים שונים. נקודת המוצא של תוכנית האב היא­­ המצב הקיים. בשלב הראשון של הלימוד והניתוח הקפדנו תמיד לכלול אוצר ואדריכל, לפחות. אלה בחנו מאפיינים שונים, ולהלן נמנה חלק מהם:

המאפיינים ההיסטוריים: הסיפור ההיסטורי של האתר; מתי ולשם מה הוקם; התפתחותו לאורך זמן; אופן הקמתו, האירועים שהתחוללו בו, האישים שעברו בו, ונופי התרבות המצויים בתוכו ובסביבתו. היבט זה כולל איסוף חומרים היסטוריים, תיקי תיעוד ודוחות הנדסיים.

המאפיינים הפיזיים: גודל האתר – שטחי החוץ והפנים; נפחי הבנייה הקיימים; שטחי תחזוקה והמצב השימורי/הנדסי של המבנים; הבחנה בין מבנים מקוריים למשוחזרים; הנגישות של האתר, והסירקולציה הפנימית; נגישות לבעלי מוגבלויות; קיבולת מרבית; ניתוח תיירותי של סביבת האתר.

התנאים הסטטוטוריים: המעמד הסטטוטורי של האתר; המגבלות החלות עליו, והשימושים המותרים בו; אפשרויות להרחבתו ולהקמת מבנים נוספים בתחומו.

אופן התנהלותו של האתר כיום: אפיון הקהלים המגיעים (גילים, רקעים, יחידים וקבוצות); משך הביקור; שעות הפתיחה; אופני ההדרכה; אתגרים קיימים.

תכנים והמסרה: מהם תוכני האתר? האם הם רלוונטיים? איזה מסר מועבר אל המבקרים, וכיצד? אילו אמצעי המסרה קיימים באתר?

תהליך הלימוד והניתוח מוביל לזיהוי הצרכים שיש לתת להם מענה במסגרת תוכנית הא­­ב. הגדרת הצרכים נמצאת בבסיס הפרוגרמה לאתר, והבטחת המענה לפרוגרמה זו היא למעשה המימוש של תוכנית האב.

אף שהתוכנית מתייחסת למכלול הצרכים – משטחי תפעול והפעלת אירועים, תיחום וגידור חירום, תחזוקה ונגישות, עוגנים כלכליים וקיימות עתידית – אבקש להתמקד רק בפיתוח המיועד לשדרוג חוויית המבקר.

תוכן מוביל תכנון

מימוש תוכנית האב נעשה במטרה להבטיח חוויית ביקור המבוססת על התכנים של האתר באופן מעמיק ומהנה. כלומר, בעת התכנון, צוות התכנון מוּנע מנקודת המבט של המבקר. התוכן הו שמוביל את התכנון.

לפיכך, בכל האתרים עבודת המחקר והניתוח נעשתה בשני צירים מקבילים:

1. ציר התוכן – מיפוי הרעיון המרכזי ותחומי התוכן המצויים באתר. תוצר המיפוי הוא פרוגרמת תוכן: מתווה אוצרותי לאתר.
2. ציר הפיתוח – מיפוי נקודות תוכן קיימות (תערוכת פנים וחוץ), מבנים, שבילים, צמחייה, שילוט.

שילוב שני הצירים הללו הוביל לעריכת תוכנית פיתוח שבה התכנון משרת את פריסת התכנים באתר. כלומר, התחלנו בדיוק קהלי היעד – למי אנו מספרים; המשכנו בזיהוי של מה מספרים ואיפה מספרים על כל פרק בסיפור של האתר; וסיימנו בשאלה איך הכי נכון לספר. במילים אחרות, תוכנית אוצרותית המתיישבת עם תוכנית פיתוח, ומובנית בעזרת תוכנית המסרה.

מקרה לדוגמה: מחנה המעפילים עתלית

אבקש להדגים את דבריי באמצעות תהליך העבודה באתר מחנה המעפילים בעתלית, בניהולה של זהבית רוטנברג:

התוכנית האוצרותית (פרוגרמת התוכן), נכתבה על ידי האוצרת גלית ליטני, וראשיתה בעדכון החזון והמטרות של האתר. למי האתר מכוון, ומי הם קהלי היעד השונים. לאחר מכן התעכבנו על הגדרת טווח הזמן הרלוונטי לסיפור של האתר (מאיפה מתחילים – מהצהרת בלפור? מתקופת המנדט הבריטי? ואיפה מסיימים – עם הקמת המדינה? בעליות של שנות החמישים?). דנו באריכות בתכנים שיסופרו באתר. האם מדובר רק בסיפורם של פליטי השואה אשר מחפשים נתיב לברוח מאירופה ההרוסה? או שמא מדובר בסיפור גדול יותר – הבטחת בית לאומי לכל יהודי באשר הוא, מכל מקום וזמן? ולבסוף, איך פורסים את מגוון התכנים בין חלקי האתר השונים (שחלקם עדיין דורשים שחזור) במסגרת של מסלול ביקור הגיוני, נוח ומעניין, כך שכל סוגי הקהלים ייהנו מביקור מובן וקוהרנטי גם אם זמנם מוגבל.

תוכנית הפיתוח, שנכתבה על ידי חברי צוות התכנון – טל פרידמן, ורד סינגר ועמוס ווכמן – התבססה על תיק תיעוד ותוכניות היסטוריות וסטטוטוריות. מן התוכנית למדנו והצענו הצעות למבנים שכדאי לשחזר; מבנים אשר מתאימים לתקופת הזמנים שהוגדרה בפרוגרמת התוכן. בעקבות זאת גובשה תוכנית פיתוח ובה שחזור שבילים, שחזור מבנים, פיתוח נופי המדגיש את מיקומם של צריפי מגורים שהוחלט שלא ישוחזרו, והקמת מבואה ומבני עזר נוספים – כולל שירותים, בית קפה וכיו"ב.

כיום אנו מצויים בעיצומו של תהליך הפיתוח של פרוגרמת החוויה (ליעד הפקות: צחי בקר, ג'וש בנדיט, לירון צברי). הפרוגרמה מתרגמת את התוכנית האוצרותית לחוויית ביקור היוצרת חיבור רגשי וערכי בקרב קהלי היעד, ומעניקה משקל שונה לנושאים השונים (אחוז מכלל העיסוק בנושא/שטח התצוגה). נבחנו כמה חלופות המתבססות על ניתוח אסטרטגיית ההמסרה של האתר (לינארית, נושאית, מבוססת מקום), ואלה שימשו בסיס להמלצה על אופי ההמסרה בכל מרחב. כל אלה תוך כדי הקפדה על גיוון אמצעי ההמסרה, על עירוב אינטליגנציות מרובות, ועל יצירת "גרף חוויה" מתאים.

מדובר בתהליך ארוך טווח שלאורכו הושם דגש על מערכי הדרכה שונים, על תפקיד המדריך ועל אמצעי המסרה התומכים בהדרכה: הן בתוצר הסופי, הן בתקופת הביניים עד להשלמת מימושה של התוכנית.

להלן תמונות אחדות המדגימות שלבים בתהליך: היקף התכנים לטיפול באתר (במה עוסקים?); התוכנית הפיזית (כמה לבנות? כמה לשחזר?); פריסת התכנים באתר (איפה מספרים)? פרוגרמת חוויית המבקר (איך ממסירים?).

בסופו של התהליך, תוכנית האב תהווה תשתית רב־שנתית וארוכת טווח שממנה ייגזרו פרויקטים שונים, כך שמימושה ייעשה בהתאם לסדרי העדיפויות שייקבעו, ובאופן הדרגתי ומודולרי.

תוכנית האב היא תוכנית מקיפה, וממנה נובעות תוכניות משנה המנחות את בעלי המקצוע השונים. החל בצוות התפעולי באתר (לרבות תחזוקה), וכלה בפרוגרמות (בריפים) למעצבים שונים. אלה יתכננו את אמצעי ההמסרה השונים ברחבי האתר, כולל שילוט הכוונה והמחשה, שחזורים היסטוריים, וחוויות אינטראקטיביות.

ההזדמנות ליטול חלק בתכנון אתרי המורשת בארץ היא זכות המלווה באחריות מרובה. הניסיון להבטיח המסרה של ערכי תרבות (ערכים אסתטיים, היסטוריים, מדעיים, רוחניים או חברתיים) של דורות העבר מחייב אותנו לנהוג בזהירות, אשר תבטיח כי דור ההווה יבין את הערכים הללו, וכן בענווה, שתבטיח את שימורם וקיומם לדורות העתיד. אני מקווה שתוכניות האב של אתרי המורשת יהוו כלי יעיל לשם כך.

---

ליאורה בארי, אדריכלית
מנהלת פיתוח באתרי המועצה לשימור אתרים